Daf 7a
דְפָחֲיָא לְמַאן? יְהַבוּ לֵיהּ בֵּיעֵי דִשְׁחוּטָה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לְהוּ: מִקָּח טָעוּת הוּא, וְהָדַר.
Rachi (non traduit)
דפחיא. כמו דפעיא הנולדים מן התרנגולת חיה שפועה בלידתה:
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי לַאֲכִילָה קָא בָּעֵי לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמַר דְּפָחֲיָא — מִשּׁוּם דִּצְרִיבָן, לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמִיתְּבָא לֵיהּ בֵּינֵי בֵּינֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
פשיטא. דמקח טעות הוא דהא בהדיא אמר ליה דפחיא:
דצריבן. לשון מבושלות כל צרכן כמו צרבת (ויקרא יג) כויה שבשול:
ונפקא מינה. בין מאן דבעי להו לאכילה בין מאן דבעי להו לאפרוחים:
למיתבא ליה דביני ביני. להחזיר לו דמי מעלה שבין ביעי דפחיא לביעי דשחוטה ואי בעי להו לאכילה אין המקח בטל דהא בני אכילה נינהו אלא שאלו יפים מהם ויחזיר לו דמי מעליותן:
קא משמע לן. רבי אמי דסתם מאן דבעי ביעא דפחיא לאפרוחים בעי להו ואין אלו שוין לו כלום:
הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: בֵּיעֵי דְּדִכְרָא לְמַאן! בֵּיעֵי דְּדִכְרָא לְמַאן! יְהַבוּ לֵיהּ בֵּיעֵי דְּסָפְנָא מֵאַרְעָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לְהוּ: מִקָּח טָעוּת הוּא, וַהֲדַר.
Rachi (non traduit)
דדכרא. שילדתן תרנגולת מתרנגול ולא נתחממה מן הקרקע לקולטן בלא זכר:
דספנא מארעא. מתחממת בקרקע ויולדת ביצים ואותן ביצים אין מגדלות אפרוחים:
ספנא. קולטת ביצים כשמתעפרת בקרקע ובסמוך לקמן אמר כל היכא דאיכא זכר לא ספנא מארעא כלומר אינה קולטת ביצים מן הקרקע אלא מן הזכר ואינו אלא לשון שפוני טמוני חול (דברים ל''ג:
י''ט):
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי לַאֲכִילָה קָא בָּעֵי לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמַר דְּדִכְרָא — מִשּׁוּם דְּשַׁמִּינָן טְפֵי, לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמִיתְּבָא לֵיהּ בֵּינֵי בֵּינֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מַאי עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה — עִם יְצִיאַת רוּבָּהּ נִגְמְרָה, וְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּיצָה שֶׁיָּצְאָה רוּבָּהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְחָזְרָה — מוּתֶּרֶת לְאָכְלָה בְּיוֹם טוֹב.
Rachi (non traduit)
עם יציאת רובה נגמרה. ולענין י''ט אתמר דאם יצתה רובה מערב י''ט וחזרה בתוך מעיה וילדתה בלילה מותרת דהויא ליה כאילו נולדה מאתמול:
כדרבי יוחנן. דאמר לקמן הכי:
וְאִיכָּא דְּאָמַר: מַאי עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה — עִם יְצִיאַת כּוּלָּהּ נִגְמְרָה. עִם יְצִיאַת כּוּלָּהּ — אִין, אֲבָל רוּבָּהּ — לָא. וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן.
Rachi (non traduit)
ואי בעית אימא. רב לאפוקי מדר' יוחנן אתא ועם יציאתה דקאמר עם יציאת כולה ולמעוטי יציאת רובה:
גּוּפָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת — מוּתָּרוֹת לְאָכְלָן בְּחָלָב. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם הָיוּ מְעוֹרוֹת בְּגִידִין — אֲסוּרוֹת.
Rachi (non traduit)
מעורות. מחוברות:
Tossefoth (non traduit)
ומצא בה ביצים גמורות וכו' ר' יעקב אומר אם היו מעורות בגידין אסורות. תימה כיון דגמורות כיצד היו מעורות ופירש הקונטרס דגמורות קאי אחלמון אבל לא נתקשה עדיין השפופרת מבחוץ רק הקרום על כן קאי רבי יעקב וקאמר אם היו מעורות ולפי הספרים דלא גרסי גמורות ניחא והכי גרסינן ומצא בה ביצים מותרות לאכלן בחלב רבי יעקב אומר כו':
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר, מִן הַשְּׁלָל שֶׁל בֵּיצִים, מִן הָעֲצָמוֹת, וּמִן הַגִּידִין, וּמִן הַבָּשָׂר שֶׁנִּתְלַשׁ מִן הַחַי — טָהוֹר.
Rachi (non traduit)
נבלת עוף טהור. מטמאה האוכלה לטמא בגדים שהוא לבוש בשעת בליעתה ואין לה טומאת מגע ומשא ובמסכת נדה (דף נא.) ילפינן לה והאוכל אחד מן הדברים הללו ממנה:
מן השלל של ביצים. כשהן כבושין ושלולין וקבועין בשדרה כלומר האוכל אותם ביצים בעודן מעורין בגידין:
מן הגידין. וקסבר אין בגידין בנותן טעם:
שלל. בשט''א כמו שלל של כובסין (שבת דף מח:):
בשר שנתלש מן החי. לאו נבלה היא:
מִן הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁל בֵּיצִים, מִן הַקּוּרְקְבָן וּבְנֵי מֵעַיִין, אוֹ שֶׁהִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ — טָמֵא.
Rachi (non traduit)
מן האשכול. מבשר השדרה שהביצים אדוקים שם:
שהמחה את החלב. התיך את השומן וגמעו טמא ובהעור והרוטב (חולין דף קכ.) פרכינן והא אכילה כתיבה ביה ואמר רבי שמעון בן לקיש הנפש לרבות את השותה והכא כתיב ונפש אשר תאכל נבלה ובנבלת עוף טהור מתוקם בת''כ:
מַאן תַּנָּא מִן הַשְּׁלָל שֶׁל בֵּיצִים טָהוֹר? אָמַר רַב יוֹסֵף: דְּלָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב. דְּאִי כְּרַבִּי יַעֲקֹב, הָאָמַר: אִם הָיוּ מְעוֹרוֹת בְּגִידִין — אֲסוּרוֹת!
Rachi (non traduit)
מאן תנא מן השלל של ביצים טהור. אלמא לאו בשר הוא דלא כר' יעקב:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן אִסּוּרָא, אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה — לָא.
Rachi (non traduit)
אלא לענין אסורא. דאע''ג דלאו בשר נינהו אסר לה מדרבנן הואיל וקרובים להיות בשר ואיכא למגזר משום בשר בחלב אבל לענין טומאה לא דלאו בשר נינהו דלטמו:
וְכִי תֵּימָא לְעִנְיַן טוּמְאָה נָמֵי נִגְזוֹר — אַפּוֹשֵׁי טוּמְאָה הוּא, וְאַפּוֹשֵׁי טוּמְאָה מִדְּרַבָּנַן לָא מַפְּשִׁינַן.
Rachi (non traduit)
וכי תימא לענין טומאה נגזור. דלטמו מדרבנן כי היכא דגזרינן לענין אסורא:
אפושי טומאה הוא. דאיכא הפסד טהרות:
ואפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן. ואע''פ שגזרו בטומאות במקומות הרבה ליכא למימר הכא נמי נגזר דלא ניחא לן דלפשו בטומאות:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַאן תַּנָּא מִן הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁל בֵּיצִים טָמֵא? אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי יַעֲקֹב הִיא, דְּאָמַר: אִם הָיוּ מְעוֹרוֹת בְּגִידִין אֲסוּרוֹת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִמַּאי דְּאֶשְׁכּוֹל, מֵהָנָךְ דְּתַלְיָא בְּאֶשְׁכּוֹל? דִּלְמָא אֶשְׁכּוֹל גּוּפֵיהּ.
Rachi (non traduit)
ואיכא דאמרי. דאשכול דסיפא הוה משמע ליה לרב יוסף ביצים המעורות בגידין ושלל הוה משמע ליה שאינן מעורות כל כך כמו אותן הגמורות קרובות לבא בהן קליפה הלבנה שאינם דבקות יפה אלא מעט:
וְכִי תֵּימָא: אֶשְׁכּוֹל גּוּפֵיהּ מַאי לְמֵימְרָא! מִידֵּי דְּהָוֵה אַקּוּרְקְבָן וּבְנֵי מֵעַיִין, דְּאַף עַל גַּב דְּבָשָׂר נִינְהוּ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִינָשֵׁי דְּלָא אָכְלִי — אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן, הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִינָשֵׁי דְּלָא אָכְלִי — אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן.
Rachi (non traduit)
מאשכול גופיה. בשר הדבוק בשדרה והביצים אדוקין בו:
תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם — נוֹלָד בַּיּוֹם. כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּלַּיְלָה — נוֹלָד בַּלַּיְלָה. כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה — נוֹלָד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם נוֹלָד בַּיּוֹם — זוֹ תַּרְנְגוֹלֶת. כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּלַּיְלָה נוֹלָד בַּלַּיְלָה — זוֹ עֲטַלֵּף. כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה — אָדָם וְכָל דְּדָמֵי לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
נולד ביום. נקבותיו יולדות ביום:
עטלף. קלב''א שור''ץ בלע''ז:
אָמַר מָר: כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַּיּוֹם נוֹלָד בַּיּוֹם — זוֹ תַּרְנְגוֹלֶת. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְכִדְרַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: בָּדַק בְּקִנָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא מָצָא בָּהּ בֵּיצָה, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא בָהּ בֵּיצָה — מוּתֶּרֶת.
Rachi (non traduit)
מערב יום טוב. בין השמשות דשוב לא ילדה אלא בלילה:
השכים. קודם עלות השחר והאי דנקט בדק רבותא קמ''ל דאע''ג דבדק ולא מצא דליכא למתלייה בנולדה בחול אפילו הכי מותרת דסמכינן אברייתא דקתני כל שתשמישו ביום נולד ביום והא ודאי לא ילדתו בלילה:
וַהֲלֹא בָּדַק! אֵימַר לֹא בָּדַק יָפֶה יָפֶה. וַאֲפִילּוּ בָּדַק יָפֶה, אֵימַר: יָצְתָה רוּבָּהּ וְחָזְרָה הֲוַאי, וְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן.
Rachi (non traduit)
אימר יצתה רובה וחזרה הואי. ואע''ג דמילתא דלא שכיחא היא מגו דפשיטא לן דאינה יולדת בלילה תלינן בה:
אִינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַב: בָּדַק בְּקִנָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלֶת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא מָצָא בָּהּ בֵּיצָה, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא בָהּ בֵּיצָה — אֲסוּרָה! הָתָם בִּדְסָפְנָא מֵאַרְעָא.
Rachi (non traduit)
בדספנא מארעא. והיא יולדת אף בלילה:
ספנא. קולטת ביצים כשמתעפרת בקרקע ובסמוך לקמן אמר כל היכא דאיכא זכר לא ספנא מארעא כלומר אינה קולטת ביצים מן הקרקע אלא מן הזכר ואינו אלא לשון שפוני טמוני חול (דברים לג):
אִי הָכִי דְּרַב מָרִי נָמֵי אֵימָא מֵאַרְעָא סָפְנָא? בִּדְאִיכָּא זָכָר בַּהֲדַהּ. בִּדְאִיכָּא זָכָר נָמֵי, אֵימָא מֵאַרְעָא סָפְנָא! אָמַר רָבִינָא, גְּמִירִי: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא זָכָר — לָא סָפְנָא מֵאַרְעָא.
Rachi (non traduit)
אי הכי. דיש יולדת בלילה:
דרב מרי. היכי שריא אימא מארעא ספנא וילדה בליל יום טוב:
וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַב גַּמָּדָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כֹּל הֵיכָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source